מכשירי אכיפת מהירות אלקטרונים

 

עו"ד אבי חליוא 

 

 

מכשירי אכיפת  מהירות  אלקטרוניים : פגמים בראיות

 

אבי חליוא ,עו"ד לענייני תעבורה 

 

א.    מבוא.

ב. מד מהירות לייזר.

ג. מכשיר הדבורה  BEE III IL.

ד.  מצלמות  א-3 - מצלמות מהירות ,רמזור.

 

 

 

 

                                           

 

א. מבוא :

 

" דרכו של המשפט אינה דרך המהפכה אלא דרכו של סיפור בהמשכים .... דרך הרץ למרחקים ארוכים . החיים משתנים והולכים כל העת ,ועימהן המשפט . משפט שלא יתאים עצמו לחיים כמוהו כמשפט נסוג אחור .

שיטת המשפט ביחסה לחם נדמית היא לשחקן העומד על בימה נעה ומסתובבת ,אם לא ינוע השחקן כי אז יעלם מעיני הקהל אל מאחורי הבימה . חייה הוא לנוע למצער בקצב תנועתה של הבימה ולו כדי שיישאר על מקומו ,לא כל שכן אם ברצונו להתקדם .

במקום שבו הבימה המסתובבת תגביר את מהירותה והשחקן לא יגביר מהירותו אף הוא ,ינוע -ינוד השחקן ואף אפשר שיאבד שיווי משקל . ואם יגביר השחקן מהירותו אל מעבר למהירות הבימה גם אז עלול להיעלם אל מאחורי הבימה .

חכמת המשפט היא שנדע להתאים את מהירותנו לעולם סביבנו.."

 

 ציטוט זה של כב' השופט חשין משקף את חשיבות המשפט לצעוד קדימה כקדמת הטכנולוגיה ולא לקפוא על שמריו. עבודתי זו הסוקרת לאורך השנים את הכשלים במכשירי אכיפת מהירות  אלקטרוניים  השונים חלקם מיושנים   וחלקם מתקדמים ביותר .

אכיפת עבירות תעבורה כנגד נהגים במדינת ישראל נועדה למגר את תופעת תאונות הדרכים וכן להעניש נהגים פורעי חוק ,האכיפה מתבצעת ע"י משטרת ישראל בתחומים רבים – אכיפת עבירות תנועה הנעברות מול עיני השוטר , בחינת תאונות דרכים , ואכיפת המהירות שלהערכתי היא הדומיננטית שבאכיפת עבירות התנועה . בחינת הקשר בין עבירות המהירות כגורם לתאונות דרכים מעידה במבחן נתונים אמפיריים כי עבירת המהירות אינה הגורם המרכזי לתאונות דרכים יחד עם זאת ככל שארעה תאונת דרכים בגין מהירות גבוהה התוצאות חמורות ככל שהמהירות גבוהה. מעל 30% מתיקי בימ"ש לתעבורה הם תיקי מהירות, עבירות מהירויות של ברירת משפט ועבירות מהירות מסוג הזמנה לדין. התקנה הרלוונטית תהיה תקנה 54 (א) תקנה זו היא רחבה ומפורטת ,עושה הבחנה בין האכיפה ברף המהירות בדרך עירונית לבין שרך שאינה עירונית .

 

 

 

 

  

ב .  מד מהירות לייזר – ממל"ז     אולטרלייט  -  ULtralyte   LR B   LTI 20 20    

 

      

זהו  מכשיר דור המשך  לממל"ז   LTI 20-20 MARKSMAN       הופעל מבצעית     פברואר 2012 .

 במכשיר  עינית צפייה על ידי השוטר האוכף , עדשת שידור ,עדשת קליטה .

 

בדיקות כיול נדרשות בתחילת משמרת ובסיומה :

 

בדיקה עצמית . :

 בעת הפעלתו הממל"ז בודק את כל המכלולים הפנמיים של המכשיר ,במידה ותמצא תקלה המכשיר יציג קוד שגיאה /תקלה דבר שימנע הפעלת הממל"ז .

 

בדיקת תצוגה :

בדיקת תקינות לוח התצוגה

 

 בדיקת תאום כוונות .

מטרת הבדיקה לוודא תיאום בן נקודת ההצבעה [האדומה בעינית הכיוון ] לבין קרו הלייזר .  -    הבדיקה אופקית ואנכית .

 

בדיקת מרחק קבוע [מהירות 0 קמ"ש ]

זוהי בדיקה הבודקת את דיוק התזמון והיא שוות ערך למדידת מהירות מדוייקת של כלי רכב הנע בכל מהירות שהיא . נקבע שהמרחק שיבדק בכל יחידות המשטרה יהי 60 מטר ממטרה נייחת : מהירות מותרת שתוצג 0   [פלוס מינוס  2 קמ"ש  ]    המרחק 60 מטר [פלוס מינוס 2 מטר ]

 

 עקרון פעולה :

 

  • המפעיל לוחץ על לחצן הלזירה , הממל"ז משדר קרן לייזר לעבר המטרה .
  • עוף פולסי הלייזר לכיוון הרכב הנע  ובחזרה הוא ביחס לטווח הרכב ממכשיר המדידה [ מהירות האור קבועה ] .
  •  שיגור שני פולסים מאפשר חישוב מהירות הנסיעה של הרכב [ שני הפולסים מאפשרים מדידת שני מרחקים היות שהרכב מתקדם , ההפרש בין המרחקים  מחולק ביחידת זמן בין שני הפולסים יתן את מהירות הרכב .

 

  

                                מהירות  =         מרחק רכב בפולס ראשון   - מרחק רכב בפולס השני    [v=s/t  ]

                                                                   זמן בין פולס אחד לפולס השני

 

               

        על מנת לקבל קריאה מהימנה המכשיר שולח כ 40 פולסים בשליש שנייה .

 

 

השפעת גורם הקוסינוס על מדידת המכשיר .

 

כעקרון המדידה האידיאלית היא כיוון המכשיר חזיתית מול הרכב הנע לכיוון המכשיר ,מאחר  שהשוטר עומד  בצד השול נוצרת זוית של קרו הלייזר המכוונת ללוחית רישוי הרכב  [אפקט הקוסינוס ] כעקרון ככל שהזוית גדולה המהירות הנמדדת קטנה יותר  כמו כן הממל"ז מעגל את המהירות כלפי מטה .

 

 פגמים בחזקת אמינות מכשיר  הממל"ז  :

 

שאלת אמינותו של מכשיר הלייזר למדידת מהירות נסיעת כלי רכב , נדונה בבית משפט העליון פרשה הידועה כפרשת לוי עטיה  שם נקבע כ " אמינותו של מכשיר היא עניין שבעובדה והדרך להוכיח היא בעזרת חוות דעת של מומחים באותו תחום "  עוד נקבע כי לא מדובר בסוגיית קבילות הראיה שהופקה ממכשיר המדידה אלא משקל של הנתונים שמפיק הממל"ז ולעניין זה נבחנים אמינות המכשיר, רמת דיוקו , תקינותו ,נהלי העבודה המשמשים בעת הפעלתו ,מיומנות המכשיר .  בית המשפט העליון בחן לראשונה את שאלת אמינות מכשיר הממל"ז.

 

פרשת לוי עטיה – הפחת 5 קמ"ש מקריאת המכשיר.

 

בחינת אמינותו של מכשיר הלייזר ע"י בית משפט עליון .מכשיר  lti 20-20  maksman

שאלת אמינותו של מכשיר הלייזר למדידת מהירות נסיעת כלי רכב , נדונה בבית משפט העליון כפרשת לוי עטיה   שם נקבע כ " אמינותו של מכשיר היא עניין שבעובדה והדרך להוכיח היא בעזרת חוות דעת של מומחים באותו תחום "   עוד נקבע כי לא מדובר בסוגיית קבילות הראיה שהופקה ממכשיר המדידה אלא משקל של הנתונים שמפיק הממל"ז ולעניין זה נבחנים אמינות המכשיר, רמת דיוקו , תקינותו ,נהלי העבודה המשמשים בעת הפעלתו ,מיומנות המכשיר .

בית המשפט העליון בחן לראשונה את שאלת אמינות מכשיר הממל"ז.

 

 עקרון פעולת המכשיר בתמצית :

 

שיגור פעימות [פולסים] של קרני לייזר לעבר רכב המטרה ומדידת זמן מעופם לרכב וחזרתם ממנו מאפשרים לקבוע את מרחק המכשיר אל ברכב על פי נוסחא  [מרחק שווה זמן כפול מהירות ]

כדי לדייק המכשיר שולח 43 פולסים בפרק זמן של כשליש שנייה והמהירות המוצגת במכשיר  היא המהירות הממוצעת שהתקבלו מכלל המדידות .

בית המשפט נדרש לבחון את הטעויות האפשריות טעיות שעלולות להיגרם  מפגמים במכשיר, מהפעלה שגויה.

השאלה היא האם המכשיר מהימן מספיק  וגם אם כן יש לפעול לפי הוראות היצרן במובן יש לבדוק את המכשיר בכל פעם מחדש טרם הפעלתו :

 

לגבי המפעילים הם חייבים :

 

  • לשמור על קו ראיה נקי מהפרעות . -עמודי חשמל ,עצים , בניינים .
  • זוית המדידה בין המכשיר למטרה תהיה מינימאלית .
  • לוודא שנקודת ההצבעה האדומה המופיעה בעינית הכיוון מכוונת לזור לוחית הרישוי במשך כל המדידה . 

 

 חשש מפני כשלים ראיתיים :

 

  • ככל שגדל טווח המדידה כך יש סכנה שהמודה תהיה על רכב אחר ולא בנמדד ,
  •  הטיית ידו של השוטר המפעיל כך שהקרן תפגע בכביש או בדופן הרכב או בעצמים נייחים .
  •  חשש מפני השפעת שדות אלקטרומגנטים אחרים ,עמודי מתח , מזג אויר

 

לשיטת היצרן קיימת תוכנה במכשיר שמתפקידה לסנן את הבעיות האפשריות "מלכודת שגיאות "

 

עקרון פעולת התוכנה היא בכך שהיא מסננת את הקריאות ולוקחת בחשבון רק את הקריאות שפגעו ברכב המטרה .  [טווח מדידה בין שני פלסים בדיקה שהם לא שונים מהסף הנקבע , עוצמת החזר של פולס הלייזר ,  בחינת אם מספר הפולסים לאחר סינון אינו פוחת מ80 אחוז מאלה ששוגרו ]

השאלה שעמדה לדיון היא כיצד ניתן יהא לאתר את הטעויות על ידי תוכנה זו .???

 

השופטים אדמונד לוי . פרוקצה דורנר ישבו על המדוכא :

 

בבית משפט שלום [תעבורה רמלה ] נקבע כי התביעה כשלה בניסיונה להוכיח את אמינותו של המכשיר .

הטענה כי לא נחשפה דרך פעולתו של מעבד הנתונים ובכך נמנעה בחינת אמינות המכשיר      

 

  בית משפט השלום  התייחס לטענת נוספות שיש בהן כדי  פגמם ראייתי :

 

  • אי התייחסות לרכבים שלוחית הזיהוי שלהם בצד הרכב ולא במרכז  דבר שעלול לגרום לזליגת הקרן לעצמים דוממים . אפקט " הבניינים הנעים "  - תנועת ידו של השוטר האוחז במכשיר המכוון את הקרן לבניין דומם הקרן זחלה לרוחב עקב תנועת יד השוטר תנועה זו תורגמה על ידי המכשיר למהירות וכך נוצרה האשליה שהבניין בתנועה .

 

על זיכויי לוי ועטיה בערכאה דלמטה ערערה המדינה ובבית משפט המחוזי ביורשליים כב' השופטת ר' אור  המחוזי מקבל את הערעור ומרשיע את לוי עטייה .

 

 ית המשפט המחוזי התרכז בשאלת מיומונות המפעיל לא באמינותו .

 

  הכרעת בית המשפט העליון :

 

קבע כי מה שעומד לבחינה יישומו של העיקרון במכשיר הממל"ז לפיו קיימת הזנת נתונים אוטומטית שיש אדם אינה מערבת בהזנה זו כלומר מה שנבדק זה לא קבילות המכשיר אלא משקלם הראיתי של הנתונים המופקים ממנו .

בית המשפט העליון דחה את טענת ה"מסה הקריטית " שבעקבותיה קמה ה"חזקה שבעובדה , בית משפט עליון סבר כי ממספרם של פסקי הדין שבהם הוכרעה סוגיית הממל"ז  , בית המשפט העליון עמד על שני כשלים בהפעלת המכשיר :

  •   הקושי לאחוז במשיר באחיזה יציבה  דבר שעלול לגרום לקרן הלייזר לזלוג מרכב המטרה .
  •   הפעיל עלול להתקשות לכוון המכשיר לרכב המטרה הנמצא בטווחים גדולים .

 

 המלצות בית משפט עליון :

 

  • בטווח של מעל 300 מטר יופעל הממל"ז מעל חצובה בלבד
  •  בטווחים מעל 300 מטר ישתמש המפעיל בעדשה מגדילה מקרבת .
  •  מכל תוצאת מהירות הנמדדת יש להפחית 5 קמ"ש בגין סטיית דיוק המכשיר . 

 

חובת המדינה לבצע כיול למכשיר הממל"ז

 

"המדינה לא יכולה להישמע לטעמי בטענה שאין חובה חוקית המחייבת אותה לערוך בדיקת כיול פשוטה במעבדה מוסמכת אשר תבטיח כי מכשירי  מדידת המהירות ....

 

בפסק דין זה של כב' השופט שלמה בנג'ו עמד כב' השופט על חובת המדינה לבצע כיול למכשיר המדידה מסוג מממ"ל  LTI-2020     .

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו נהג בדרך עירונית במהירות של 107 קמ"ש במקום המהירות המותרת של 70 קמ"ש בקטע זה .

 

לטענת הסניגור היעדר ראיה בדבר כיול המכשיר עובר לביצוע המדידה לרכב בו נהג הנאשם , לא ניתן להסתמך על תוצאת המדידה שהפיק המכשיר .

המאשימה הסתמכה על הלכות בית משפט העליון , המדינה טענה כי הדרך להוכחת תקינות מכשיר המדידה ואמינותו מבוססת על הלכות אלה שיצאו מתחת ידו של בית המשפט העליון .

כב' השופט שלמה בנג'ו סבר אחרת  , הוא קבע כי בפרשת בראונשטיין (בימ"ש עליון )  סייג בית המשפט העליון את רשימת התנאים כדי לבסס את אמינות המכשיר    "יוצא אפא כי בניגוד לעמדה המוצגת ע"י המאשימה כאילו רשימת התנאים בפרשת בראונשטיין היא "רשימה סגורה" .

 

 כיצד לכייל מכשיר מדידה ???

 

 בית המשפט קבע  " לפי מילון תורת המדידה (מטרולגיה )מכשיר מדידה ייחשב כאמין  כאשר במדידות חוזרות פעם אחר פעם מתקבלות תוצאות תואמות . המכשיר יהיה מדויק אך ורק כאשר הוא עובר כיול ולאחר מיכן כוונון על פי תוצאות הכיול .

 

 בית המשפט עמד על תופעת ה DRIFT    "סחף" –כלומר נטיית תכונות המכשיר להשתנות עם הזמן ,נטייה עקב בין היתר עומס שמוש ,אופן ההפעלה , תנאי מזג האויר ץץ ולפיכך מסקהמסקנה המתבקשת אליבא דבית המשפט היא שיש לבצע כיול .

בית המשפט קבע כי קיים הבדל בין כיול  "Calbration   "   המתבצע ע"י מעבדה מוסמכת לפי כללי תורת המדידה  לבין כוונון " alignment  "   

בפרשת דריזין שם נדונה שאלת אמינות המדידה  של מכשיר אחר  (ממא"ל  מלטונובה F6 )       

  עקרון הכילו זהה לכל המכשירים הללו   בפרשת דרזין הצהירה המאשימה  "כיול מבחינתנו זה כיוונון "  (עמ' 3 שורה 15 לפס"ד )  בית המשפט המחוזי דחה טענה זו בשתי הידיים .

 

בהיעדר  בהוראת חיקוק ובהעדר קביעה מפורשת בפסיקתו של בית המשפט העליון פנה לעקרונות המשפט העברי     לפי בית המשפט "שאלת המידות והמשקולות מבטא המשפט העברי עמדה נחרצת המבקשת להקפיד ולהחמיר בדיוק המידות והמשקולות .   כב' השופט הפנה  לסיומה של פרשת כי תצא  ( דברים כה ,יב)   לתלמוד  (בבא בתרא פח ע"ב )   לבבא בתרא פט "א  .

בית המשפט מסכם  "בענייננו המדינה לא יכולה להישמע לטעמי בטענה שאין חובה חוקית שמחייבת אותה לערוך בדיקת כיול פשוטה במעבדה מוסמכת אשר תבטיח כי מכשיר מדידת המהירות ובענייננו מכשיר הממל"ז יצביע על קריאות מדוייקות ביחס לנהגים עבריינים ..... הדרך לכך עוברת ברשות הלאומית להסמכת מעבדות שהינה הגוף הסטאטורי שקבע המחוקק להסמכת מעבדות . חכמי המשפט העברי עצבו לפני מאות שנים את נורמת ההקפדה וחובת הזהירות בביצוע מדידות ביחס תוך שמירת שולי הבטחון לטובת האזרח .

בית המשפט מסכם כי על פי אמות המידה המקובלות בתורת המדידה מאת מעבדה מוסמכת לא יוכל בית המשפט לסמוך את יגידו על תוצאות המדידה שבוצעו לנאשם ולכן נוצר ספק ביחס לנכונוצת המדידה ספק ממנו יהנה הנאשם  ועל כן זיכה אותו מחמת הספק .

 

 מדידת מהירות הנסיעה מעל גשר :

 

אכיפה מכשיר הלייזר מתבמעת לעיתים מעל גשרים בכבישי אוטוסטראדה דא עקא  השוטר האוכף לא תמיד מקפיד על נהלי אכיפה מעל גשר .

לפי נהל ההפעלה : אקדח הלייזר צריך להיות כמה שיותר קרוב לקו המרכזי של הנתיב אליו מכוונים את קרן הלייזר וזאת כדי למנוע השפעת אפקט הקוסינוס ככל שניתן .

בנוסף השוטר צריך לעשות בדיקת גובה בין הגשר לאוטסטרדה שתחתיו .

את הגובה הנמדד יש להכפיל ב 10 .  התוצאה המתקבלת היא טווח המינימום שבו שוטר יכול לבצע בדיקת מהירות למכוניות .

התוצאה המתקבלת  היא טווח המינימום שבו שוטר יכול לבצע בדיקת מהירות מעל גשר למכוניות .

 

לדוגמא אם גובה הגשר הוא 9 מטרים מעל האוטוסטראדה ,אז המרחק המינמאלי שבו יכולה להתבצע בדיקת מהירות למכונית הוא 90 מטרים .

לא זו בלבד שהשוטרים לא מקפידים לבצע הנחייה זו הרי שאין בחומרי חקירת המשטרה באכיפה מעל גשר טפסים המעידים על בדיקה זו . ככל שידוע לי [הערה שלי א.ח. ] שאלה זו טרם הגיעה לפתחו של בית המשפט .

 

 גשם כמשפיע על  אכיפת מהירות ע"י הממל"ז :

 

 בערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בתל אביב   לפיו הורשע הנאשם  קבע בית המשפט המחוזי  [כב' השופטת יהודית אמסטרדם ]    " הוראת נוהל  מס' 02.233.07  בסעיף 1(ג) נקבע :

 " אין להפעיל את הממל"ז כאשר יורדים גשמים או שלגים "  בית המשפט במחוזי קבע  כי לאור העובדה שבית משפט קמא התעלם מהאיסור להפעלת הממל"ז בעת ירידת גשם ,ונוכח העובדה  כי הוגשה חו"ד המכון המטרולוגי  כדי לתמוך בטענת ההגנה  - החליט בית המשםט במחוזי לזכות את הנאשם מחמת הספק

 

קבלת צליל אישור מדידה :

 

  על פי נוהל הפעלת ממל"ז  -  "ברגע שהמפעיל זיהה את רכב המטרה ,עליו לכוון את נקודת הכיוון   האדומה אך אזור מרכז  רכב המטרה  עד לקבלת צליל אישור מדידה .

 השוטרים האוכפים לא תמיד  מציינים את עובדת קבלת ושמיעת  צליל אישור מדידה ,כמו כן לא מציינים שלא הופעל מכשיר רדיו בעת האכיפה דבר העלול למנוע את שמיעת צלילי המדידה  , פגם ראייתי זה מצטרף לשורת הפגמים המתוארים בעבודה זו .

 

  ראו  ת 015678/05 מדינת ישראל גיל ישראל  - זיכוי של כב' השופט שמואל יציב  בשל הפרעה במדידה של עץ בין

  מכשיר המדידה לבין המכונית ס' 3 לפסק הדין

 

   לא הובאו בפני בית המשפט ראיות או נתונים לגבי דרך עיבוד הנתונים על ידי הממל"ז ,באופן שלא ניתן לקיים בקורת שיפוטית מושכל על יכולתו של המכשיר ...... ומימלא לא ניתן להסתמך על ממצאיו מעל לכל ספק סביר ,כנדרש במשפט הלילי [ עמ' 24 להכרעת בחית משפט שלום רמלה ] 

 

 תת"ע  3843-12-09   מדינת ישראל נ' גל דיגמל .

 

שם ה"ע 13 עמ' 8 לפסק הדין " בעניינו מכשיר הממל"ז יצביע על קריאות מדויקות ביחס לנהגים עבריינים . בכל הכבוד ,טענה זו מן הראוי שלא הייתה נטענת . נהגים רבים עומדים לדין על עבירות מהירות ,הקנסות המשולמים בגין עבירות אלה מסתכמים במאות מיליוני שקלים בשנה ופוגעים הן בכיסו של אותו נאשם והן בחירות תנועתו ......... מכאן ברור שהמדינה חייבת לוודא שהמכשיר שמכוחו וכל בסיסו מושתת הראיה המרכזית בהליך המשפט כולו , חייב להפיק מדידה אמינה ומדויקת ...   

 

ע"פ 5345/90 בראונשטיין נ' מדינת ישראל   .   ע"פ 4682/01 גבריאל לוי נ' מדינת ישראל

 

על פי הפסיקה האמריקאית  שצוטטה בפרשת לוי עטיה , השופט האמריקאי  STANTON   קבע כי מכשיר הממל"ז  בהתקיים ארבעה מבחנים בינהם כיוונון וכיול "

 

 

  ג.   מכשיר הדבורה : BEE III IL   מכשיר מתקדם המסוגל למדוד מהירות רכב  בתנועה .

 

 

  •  מכשיר תוצרת חברת MPH     ארה"ב .
  •  טווח מדידה אופייני כ 1000 מ' .
  • שתי אנטנות  ממוקמות בגג הרכב האוכף ,אנטנה קדמית  ואחורית , רק אנטנה אחת יכולה לפעול .

 

מכשיר הדבורה פועל על עקרון הדופלר

 

 קרן אלקטרו מגנטית משודרת בתדר קבוע לכיון מטרה נעה  - מוחזרת בתדר שונה מהתדר ששודר  - ההפרש בין התדרים יחסי למהירות הרכב הנמדד .

  •    התדר מרכב מתקרב גדול מהתדר ששודר.
  •   התדר הוחזר ממטרה מתרחקת קטן מהתדר המשודר.

 

עקרון פעולת המכשיר בתמצית :

 

עקרון דופלר :

 

מכשיר המאפשר מדידת מהירות של כלי רכב בכיוון הנגדי או בכיוון הרכב המודד בין במצב סטטי של הניידת או דינמי .

 

   אופן הפעלה: 

 

  • המכשיר משדר תדר קבוע של גלי רדיו וקולט תדר חוזר מרב המטרה [הרכב הנמדד] .
  • הפרש התדרים בין המשודר לתדר המוחזר מתורגם למהירות  [ אפקט הדופלר] .
  • לדבורה שתי אנטנות המותקנות על הניידת – אנטנה קדמית ואנטנה אחורית .
  • בתוך הרכב יחידת עיבוד נתונים .
  • ליחידה  שלט רחוק חוטי . מחובר בכבל ליחידה המרכזית . השלט מאפשר בחירה :
  •  מדידת כלי רכב נעים  בכיוון הנגדי לניידת  pop   או בכיוון נסיעת הרכב המודד  same  
  •  כשהרכב הבודק בתנועה  המצב – move   או כשהרכב המודד במצב סטאטי -  sta  
  • בחירת אנטנה קדמית – front      אחורית rear   

 

השוטר יכול לכוון את עצמת השמע של המכשיר  המשמיע צליל בעת המדידה  וכן הוא יכול להפעיל מצב pop   המשמש למניעת גילו המכשיר ע"י רדר  בצג המכשיר השוטר מקבל נתונים של מהירות הרכב הנמדד  ומצב נסיעת הרכב הנמדד ביחס לרכב המודד [באותו כיוון או הכיוון הנגדי ] ברגע שהשוטר נועל את המכשיר המהירות ננעלת על הקריאה בעוד שהשוטר יכול לבחון את מהירות הנסיעה של הרכב הנמדד .

 

כשהרכב המודד במצב נייח : 

 

צג המהירות יציג סימן ----   ואילו רכב המטרה [בחלונית target [  יציג את מהירות  רכב המטרה עד הנעילה

 

במצב תנועה  במדידה מהירות רכב המטרה באותו כיוון נסיעה המפעיל יבחר את האנטנה הרלוונטית קדמית או אחורית לפי העניין לאחר שהשוטר יחלחץ על כפתור lock  תנעל המהירות . לציין כי במקרה זה יחיב להיות הפרש של יותר מ 8קמ"ש במהירות בין שבין הרכב המודד לרכב הנמדד ארת המכשיר לא יבצע כלל מדידה

 

בדיקת קולנים :

ביחד עם מכשיר המדידה מצויד השוטר ב שני "קולנים "   שהם פיסות מתכת המפיקות תדר קבוע בעת נקישתן ,  הקולנים למעשה מבצעים דימוי לתדר מוחזר  של המכשיר . השוטר חייב לבצע בדיקת קולנים בתחילת משמרת ובסיומה  - קולן המדמה מהירות של 30 קמ"ש  ושל 75 קמ"ש .

 

  בדיקות תקינות נוספות :

 

  • בדיקה עצמית בהפעלה.
  •  בדיקט משקט ועוצמת שמע .
  • בדיקת שעון עצר .
  •  בדיקת – hi/law  

 

המכשיר עבר בדיקות בארץ  -  בדיקת טמפרטורה  [ תפקוד המכשיר בטמפרטורות של -10 [מינוס] מעלות  ועד + 50 מעלות צלסיוס .  המכשיר נמצא תקין .

בדיקת קורוזיה  - המכשיר הוכנס לתא מלח למשך 12 שעות בלחות 90 %

בדיקת הלם מכאני – המכשיר הופל מגובה 50 מילימטר על משטח עץ ולאחר מכן הופעל ונמצא תקין .

  הפרעות כתוצאה משידור שדה אלקטרומגנטית :

על פי תוצאות בדיקה – אין הפרעות לפעולה תקינה של המכשיר כתוצאה מהפרעות אלקטרומגנטיות  - מומחה הדבורה טען כי ככל שתהא בעיה חריגה המכשיר ינעל .

 

בדיקות תקופתיות :

 

על פי הוראות היצרן   

הבדיקות מבוצעות על פי הוראות היצרן 

הבדיקות במעבדת משטרת ישראל יבוצעו אחת לחצי שנה .

             

 בדיקות ניסויי שטח :

 

    בוצעו כ 600 ניסויי שטח  נקבע ע"י המומחה

  • אי וודאות בזיהוי רכב תתרחש רק כשמדובר במצב בו נוסעים שני כלי רכב במקביל והנמצאים בתחום ראיית המפעיל והרכבים ממוקמים בסמיכות אחד לשני  במרחק מטרים ספורים.
  •  רכב שאינו בתחום ראיית הרכב המודד אינו משנה את קריאת המהירות המוצגת במכשיר .
  •   למכשיר סטייה של +/- 3 קמ"ש בין המהירות המוצגת במכשיר לבין מהירות הרכב הנמדד.

 

 פגם ראייתי המצריך בדיקה על פי עדות המומחה :

 

" אם נוסעים לפני הניידת שני כלי רכב המכשיר יקרא את הרכב הקרוב אליו וזאת עד לרגע שהרכב שלפני הניידת ייצא לעקיפה .

" כאשר המכשיר פועל בשטח סואן , עלול להיות מצב בו לא ידע השוטר האוכף איזה רכב הוא מדד .אם יש נתיב או שניים הנוסעים במקביל לא ניתן לדעת מי הרכב הנמדד  - וזה כאשר יש שני רכבים הנוסעים במקביל .

 

"רכבת מסע הנעה במקביל לרכב המודד עלולה להשפיע על הקריאה  כאשר חלקה הקדמי עבר את הרכב המודד הרכב המודד יקרא את מהירות הרכבת .

 

"ככל שרכב המטרה רחוק מהרכב המודד כך זווית הקרן שמייצר המכשיר גדולה [חרוט ]

 

מהעולה ממסקנות המומחה קבע בית המשפט כי יש לנטרל ספקות אלה העלולות לגרום לקריאת מכשיר הרכב המודד לגבי רכב אחר מבלי שתהא לשוטר האוכף ידיעה על כך .

 

 על מכשיר הדבורה – פרשת ציטרון

 

השופט אלון אופיר " הגיע העת כי בית משפט יקבע עמדתו באשר לאמינותו של  מכשיר ה "דבורה"

בפרשת ציטרון זיכה השופט אלון אופיר בשל הפגמים הראיתים ובהמשך בפרשת גיל שליו זיכה השופט אופיר את גיל שליו   שם נקבע כי לפי פרשת בראונשטיין  " על התביעה להוכיח ,כי המכשיר הופעל כיאות ע"י מפעיל ובתנאי שטח המבטיחים כי המכשיר מדווח את המהירות ללא שיבושים  "

 

"אין זה מתפקידו של הנאשם להוכיח כי לא היו רכבים ,רכבות או משאיות בטווח של 50 מטר ממנו ,במקביל לו ובכיוון נסיעתו שעלולים היו להיות קרובים ממנו לרכב המודד . על התביעה להוכיח מעבר לכל פספק סביר כי בטווחים אלו רכבו של הנאשם היה אכן בודד בשעת מדידדתו ולא היה רכב שנסע בשולי הדרך [עד 50 מטר ] קרוב או יותר לרכב המודד מרכבו של הנאשם "

 

"על המשטרה לבחור אזורי אכיפה בהם שדה הראיה לצדדים פתוח למרחק 50 מטר לפחות או לבחור איזורים בהם שולי הדרך [למרחק 50 מטר ] אינם מאפשרים תנועה מקבילה לציר האכיפה בשל שטח הררי ,הכך עלולה המשטרה לאבד יכולת אכיפה באזורים מסוימים

מאחר שבפרשת התביעה לא הוצגה כל עדות פוזטיבית ברורה מצד השוטרות הצבאיות כי במרחק של 50 מטר לצד רכבו של הנאשם לא נסע באותו כיוון רכב  נוסף או רכבת שהם אלו שאולי קלט מכשיר ה"דבורה" .

 

השופט קבע כי עובדה זו מובילה לספק סביר ביחס למדידתו של הנאשם בתיק זה והחליט לזכותו .

 

 

 לנוכח העובדה כי המדינה כשלה ולא הוכיחה מעבר לכל ספק סביר את תקינותו ורמת דיוקו של המכשיר הנבדקת בבדיקה תקופתית . השופט מציין "בשום שלב של התיק לא הוצגה כל ראייה או עדות באשר לבדיקות תקופתיות שעבר מכשיר הדבורה שמדד הנאשם "

 

  להלן ההנחיות :

  •   יש לקזז 3 קמ"ש מהקריאה במכשיר הדבורה .
  •    על המדינה להוכיח כי המכשיר בצע ביקורת תקופתית אחת לשנה לפחות .
  •   יש לצרף לכל דו"ח עותק מצולם של הבדיקה התקופתית .
  •   השוטר חייב לוודא כי בטווח 50 מטר לפחות משני ידי הכביש בשעת המדידה לא הייתה תנועה של כל כלי רכב מכל סוג אשר נע בכיוון הנסיעה של הנמדד
  • הפעלה בתנאי גשם כבד ,שלג ,ערפל ,אובק לא רצויה נתון העלול להקשות על יצירת קשר עיין רציף עם רכב המטרה .
  •   אכיפה תבוצע רק באזור המאפשר לשוטר המודד שדה ראיה בפתוח וברור למרחק של 50 מטר לפחות מקו השול של הכביש בו נוסע הרכב הנמדד משני צידי הכביש .[אין מניעה לאכיפה מקום שהשול צר ואינו מאפשר נסיעת רכבים . 

 

 

ב ביום 11 לנובמבר זיכה השופט אלון אופיר את יהונתן רבינוביץ במקרה זה לא  היה ניתן לדעת באופן מפורש את תוצאת בדיקת הקולנים  ,. השופט טהא מדוע  המשטרה לא תיקנה את דוחות בדיקת הקולנים כפי שנעשה בעבר לגבי מכשיר הממל"ז .

 

בפרשת פאעור  זיכה כבוד השופט שלמה בנג'ו את הנאשם מהסיבה שלא התקיימו התנאים  החלתה של החזקה העובדתית באשר לאמינות הדבורה

 

" בית משפט מחוזי קבע כי למכשיר הדבורה לא קמה עדיין חזקה עובדתית בדבר אמינות מדידותיו ,הואיל וטרם גובשה " מסה קריטית"  

 

  • באשר לאמינות המכשיר חוששני שאין דיי בסימון  v    לעניין צליל הדופלר .
  •  משלא ציין השוטר בדוח הנסיבות כי וידא שנשמע צליל דופלר בודד ולאחר 5 שניות ננעל על המהירות  שיוחסה לו  נפלה שגגה מלפניו

 

 זיכוי לאור העובדה כי לא יתכן שהנהג ינהג במהירות כה גבוהה בשל תנאי הדרך:

 

"בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; אולם לא יוטל עליו בשל כך עונש חמור מזה שאפשר היה להטיל עליו אילו הוכחו העובדות כפי שנטענו בכתב האישום".

בענייננו, בכתב האישום נטען כי הנאשם נהג במהירות של 208 קמ"ש, עובדה לגביה קבעתי לעיל כי לא הוכחה בפני כנדרש, בשל נסיבות הדרך, ובשל היעדר היתכנות כי הנאשם נהג בקטע הדרך המצוין בכתב האישום במהירות זו. יחד עם זאת, משהודה בפני הנאשם כי הוא אכן נהג במהירות גבוהה של 123 קמ"ש במקום 90 קמ"ש המותרים, אני קובע כי יש להרשיע אותו בהתאם להודאתו והראיות שבת/1 (תגובתו לשוטר) במהירות של 123 קמ"ש, על אף שבכתב האישום נטענה עובדה אחרת. לנאשם ניתנה הזדמנות סבירה להתגונן מפני עבירה זו.

סוף דבר, אני מזכה את הנאשם מאשמת נהיגה במהירות של 208 קמ"ש. ומרשיע אותו בנהיגה במהירות של 123 קמ"ש במקום בו מותרת מהירות 90 קמ"ש. 

 

 זיכוי בשל אי העלאת אינדיקציה המבססת  את תקינות המכשיר ותקינות  הבדיקות.

 

בית המשפט [השופט אלון אופר  זיכה בשל חקירת השוטר בניהול תיק הוכחות העד נחקר ביחס לתוכן הבדיקות שעשה למכשיר  השוטר לא נעלה שום אינדיקציה המבססת את תקינות המכשיר או את תקינות הבדיקות .

 

השופט אופיר מפנה הצעה למשטרה בזו הלשון " בכדי להסיר ספק עתידי מדוחות העוסקים במדידת רכבים  באמצעות מכשיר הדבורה ראוי ורצוי כי משטרת ישראל  תאמץ את ה"פורמט" רישום תוצאת ובדיקות  כפי שעשתה במכשיר הממל"ז .

 

כשל במיומנות מפעיל  ומהימנותו  כבסיס לזיכוי.

 

ביום  26/5/2011  זיכה בית המשפט לתעבורה בחיפה [כב' השופט שלמה בנג'ו )   לאחר ניהול הוכחות הגיע בית המשפט למסקנות  :

 "  הנה כי כן ,השוטר המפעיל כשל ביישום הכללים הברורים בעניין ביצוע המדידה ,כשלים אלה הם מהותיים ביותר בכל הנוגע להפקת מדידה מדוייקת וודאית לצורך הרשעה בפלילים ...... השוטר  מפעיל מכשיר דבורה לא הפגין מיומנות בהפעלת המכשיר  ההיפך מכך הוא כשל במספר היבטים מהותיים בהפעלה נכונה של מכשיר המדידה . יתרה נזו הוטל ספק רב בגרסתו בדבר ביצוע בדיקות בסיסיות נוכח התנהלותו , ןלכן נוצר קושי של ממש לסמוך על גרסתו ... כשלים אלה מעיבים על מהימנות המדידה ויוצרים ספק באשר לדיוקה ... לאור הספק בביצוע המדידה אני מזכה את הנאשם מחמת הספק

 

אי עמידה  ברישום נסיבות על פי פנקס עזר לשוטר המפעיל  וספק האם נשמר קשר עיין רצוף עם הרכב הנאכף  הביא לזיכויי נאשם .

 

השופט נאיל מהנא זיכה נאשם שכנגדו הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה על מהירות מעל המותר .

בית המשפט התרשם שהשוטר האוכף לא ציין בנסיבות המקרה תיאור מפורט של השטח ונסיבות ביצוע העבירה , לא תעד במסמכים את זה ששמע צליל דופלר רצוף .

במהלך החקירה של השוטר התעורר ספק בלבו של השופט האם נשמר קשר עיין רצוף עם רכב הנאשם   עד למועד העצירה . 

 

ולסיום  מציין השופט:

 

 " טרם אסיים  הכרעת הדין אציין כי ראוי כי שוטר אשר פעיל את המכשיר יצויד בהעתק קריא של טופס זיכרון דברים המעודכן ....... הקפדה על שימוש בטופס  קריא יכולה להבטיח סימון נכון ומדויק  של הנסיבות וכי אז נאשמים חפים לא יורשעו על לא עוול בכפם כתוצאה מאי הקפדה על הנהלים .

 

 

 

 

 

ד.  מצלמות  א-3 – מצלמות מהירות ,רמזור .

 

 

 

מכשיר בשירות משטרת ישראל מוצב לאורך הדרכים מודד מהירויות ומצב בקרבת צמתים לאכיפת עבירת חציית רמזור אדום .

 

  • עמדת ההפעלה כוללת תשתית הפעלה הכוללת מעגלים חשמליים בצורת ריבועים על הכביש.
  • עמדת ההפעלה בדמות מצלמה על עמוד  .

 

באכיפת עבירת המהירות המערכת מורכבת באופן  שונה:

 

בתוך האספלט של הכביש ישנם שני חיישנים, לולאות, הנמצאות לפני המצלמה במרחק מדוד וידוע של 2.5 מטר. כאשר כלי רכב יחלוף מעל החיישן או לולאה הראשונה המערכת מפעילה שעון עצר המודד את פרק הזמן שהרכב עובר עד להגעתו לחיישן או לולאה השנייה.

 

 

בדרך זו יודעת המערכת של המצלמה א- 3 את המרחק שבין הלולאות או החיישנים ואת פרק הזמן שחלף במעבר הרכב ביניהן. ככל שהמהירות זו עולה על רף האכיפה שהוגדר למערכת במקום בו היא מוצבת תשלח הוראה למצלמה לבצע צילום של כלי הרכב.

 

 צילומי הרכבים עוברים באופן ישיר ומאובטח למרכז הבקרה של משטרת ישראל בירושלים. במרכז הבקרה נמצא מפעיל, שוטר שעבר הכשרה, הוא בודק את הצילומים שנשלחו אליו על ידי המערכת בכל מקום בארץ, והוא מחליט האם מדובר בעבירה המצדיקה הפקת דו"ח מסוג ברירת משפט, כלומר קנס כספי ונקודות (ישנם דוחות בלי נקודות, תלוי במהירות) או הזמנה לדין, כלומר הזמנה להגיע לבית המשפט לתעבורה .

  

לאחר ההחלטה להפיק אחד מהדוחות, יחל שלב הצלבת הנתונים של מספר כלי הרכב שבתמונה עם מאגר הנתונים של בעלי הרכב וכתב האישום או ברירת המשפט ישלח לבעלים הרשום כפי שמופיע במשרד הרישוי.

כדי שהמשטרה תוכל להגיש את הצילום של הרכבים אותם היא מצלמת, היא צריכה לעמוד במספר תנאים שהחוק קבע  .

 

 צילום הרכב כראיה קבילה בבית משפט :

 

  סעיף 27א לפקודת התעבורה קובע שכאשר ביצוע צילום הרכב בוצע באופן שהוסדר בפקודה במצלמה המופעלת באופן אוטומטי או בידי שוטר, יהיה ראיה קבילה, בכל הליך משפטי אם יעמוד בתנאים הבאים:

 

  • מספר הרכב המופיע על לוחית הרישוי של הרכב מופיע בצילום.
  • המיקום של הרכב בעת הצילום.
  • המצאתו של הרכב במקום האמור או נסיעתו שם בניגוד להוראות פקודת התעבורה או תקנותיה
  • זמן הימצאות הרכב במקום ביצוע העבירה כפי שמופיע על גבי הצילום.
  • מהירות נסיעתו של הרכב המצולם, ובלבד שהוכח כי הצילום שהוגש הוא העתק אמין של הסרט שהוכנס למצלמה והוצא ממנה וכי לא נעשתה בו כל פעולה לשנות פרט מפרטיו.

 

  כיצד ניתן לדעת אם הדו"ח תקין ??

 

 בעבירת המהירות, ככל שהתמונה הוגשה בצירוף תעודות עובד ציבור רלוונטית, תשמש היא לראייה קבילה לזהות את כלי הרכב, מיקומו בזמן הנסיעה, זמן צילום התמונה, וכן מהירות שבה היה הרכב בזמן הצילום.

בעבירה של מעבר באור אדום, ככל שהתמונה הוגשה בצירוף תעודות עובד ציבור רלוונטית, מיקומו ותנועתו של הרכב בכניסה לצומת ובתוך הצומת כאשר ברקע מצולם הרמזור האדום, מקימים חזקה שמדובר בראייה קבילה למעבר הרכב בצומת בחסות האור האדום.

חשוב להבין, המצב המשפטי שמתואר כאן יוצר מצב שמשטרת ישראל על ידי התביעות המשטרתיות מעבירים את נטל ההוכחה לידי הנאשם. כמובן שהכל בכפוף לכך שהמדינה בעבירת המהירות, ככל שהתמונה הוגשה בצירוף תעודות עובד ציבור רלוונטית, תשמש היא לראייה קבילה לזהות את כלי הרכב, מיקומו בזמן הנסיעה, זמן צילום התמונה, וכן מהירות שבה היה הרכב בזמן הצילום בעבירה של מעבר באור אדום. ככל שהתמונה הוגשה בצירוף תעודות עובד ציבור רלוונטית, מיקומו ותנועתו של הרכב בכניסה לצומת ובתוך הצומת כאשר ברקע מצולם הרמזור האדום, מקימים חזקה שמדובר בראייה קבילה למעבר הרכב בצומת בחסות האור האדום חשוב להבין, המצב המשפטי שמתואר כאן יוצר מצב שמשטרת ישראל על ידי התביעות המשטרתיות מעבירים את נטל ההוכחה לידי הנאשם. כמובן שהכל בכפוף לכך שהמדינה הגישה את התמונה בהתאם לפקודה ותקנותיה. כמובן שמדובר בחזקה משפטית הניתנת לסתירה

 

 

חוסר נתונים ברשומה  יגרום לפסילת הדו"ח :

 

"עורך הדו"ח יוודא שבכל רשומה מופיעים כל הנתונים הנדרשים , .... היה וחסרים נתונים ברשומה ,יפסול עורך הדו"ח את הרשומה בהתאם לעילת הפסילה כמפורט בנספח 3

 

רשימת עילות לפסילת רשומה :

 

על פי הוראת  נוהל מס' 02.227.130   - נוהל עריכת דו"ח תנועה והפקת צילום ביחידה א-3  נקבעו העילות לפסילת הרשומה :

 

  • לא רואים מס' רישוי הרכב .
  • תוקף העבירה פג.
  • צילום לא תקין .
  • חוסר פרטים בפס הנתונים .
  • פרטים שגויים בפס הנתונים .
  • אין עבירה .
  • תאונת דרכים .הכוונה .
  • רכב ביטחון והצלה.
  • רכב או"ם .
  • רכב דיפלומטי /קונסלרי.
  • רכב פלסטינאי .

  

משטרת ישראל החלטה על רכישת מצלמות מהירות ורמזור מתוצרת חברת nGatsometer BV ההולנדית. הדגם שיותקן בארץ, GS11, מצלם תמונות דגיטאליות באיכות גבוהה של 11 מגה-פיקסל .המצלמות מסוגלות לצלם עד ארבע תמונות בשנייה, וטווח הצילום מאפשר לכסות כבישים המכילים עד ארבעה נתיבים לכל כיוון. כל מצלמה מותקנת על-גבי עמוד מתכת בגובה ארבעה מטרים, המעוגנים לבסיס בטון, בתוך גופים חסיני ירי ואש.

 

השיטה שנבחרה להפעלת המצלמות בישראל היא על-ידי לולאות חבויות בתוך אספלט הכביש (אם תסתכלו היטב, ניתן להבחין בחריצים המכוסים זפת שחורה במרחק מספר מטרים אחרי עמוד המצלמה, עם כיוון התנועה). על-ידי מדידת ההשראה המגנטית שיוצרים כלי הרכב החולפים על-פני הלולאות, מחשבת המערכת את מהירות הנסיעה. מכיוון שכל לולאה עובדת בנפרד מהאחרת, "יודעת" המצלמה לגלות באיזה מהנתיבים התבצעה העבירה. אגב, בניגוד למצלמות המוכרות לכם, חלק מהמצלמות החדשות מסוגלות לצלם לשני כיווני התנועה. כלומר: גם את התנועה המתקרבת אליה ( לדוגמה: כביש 784, צומת המוביל לכרמיאל).

המצלמות מצוידות בטכנולוגיית ANPR – בדומה לחניונים החדשים – המאפשרת לזהות ולפענח מידית מספרי רישוי. ומכיוון שהמצלמות החדשות עובדות באופן דיגיטאלי ובטכנולוגיה מתקדמת בהרבה מהמצלמות הישנות, מיד לאחר שצולמה, משוגרת התמונה באמצעות חיבור נתונים סלולרי ישירות למאגר נתונים משטרתי. משם הדרך תהיה מאוד קצרה אלכם הביתה. עניין של ימים. ורק חסר לכם שהכתובת שלכם לא תהיה מעודכנת. כפל קנס או שפיטה בהעדר יהיו מנת חלקכם .

 

  מה קורה בהתיישנות עבירה של מכמונות מהירות.

 

התיישנות עבירה במקרה של צילומי מצלמה (גם רמזור וגם מהירות) נקבעה על פי חוק ל-4  חודשים. המשמעות היא שאם אתם לא מקבלים הודעה מהמשטרה על כך שצולמתם במצלמה תוך 4 חודשים מיום העבירה, חלה על העבירה התיישנות ולא ניתן להגיש נגדכם כתב אישום. אבל המערכת החדשה היא ממש לא המצלמות המיושנות שהתבססו על פילם שהיה לוקח חודשים לפתח ולעתים רבות עד שהתמונה הייתה מפותחת במעבדת הצילום של המשטרה היו חולפים יותר מ-4 חודשים והעבירה הייתה מתיישנת. המצלמות היו כל כך ישנות שנגמרו להם חלקי החילוף לתיקון המצלמות שפעלו שנים רבות בתנאים קיצוניים .עד היום אמצעי האכיפה היו מיושנים, המולטנובה- "המצלמות האלקטרוניות" הישנות היו מבוססות רדאר והתבססו על "אפקט דופלר" שאפשר לכל "גלאי רדאר" פשוט לזהות את  המצלמות.

 

  

תיק עקרוני בדבר אמינות מצלמות מהירות א-3 .

 

למעלה  משנה מתנהל בבית המשפט השלום בעכו תיק עקרוני בדבר אמינות מערך מצלמות המהירות הדיגיטליות א-3. 

 

 

 ***  הכתוב במאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד , מי שמסתמך על האמור והכתוב בו עושה כן על אחריותו בלבד . 

 

 

  

                            

    

       

חפשו אותנו ב-

לפגישה  ראשונה ללא התחייבות .

אבי חליוא

עו"ד לענייני תעבורה