המכון הרפואי לבטיחות בדרכים - מרב"ד
המרב"ד עוסק ברפואה ובפסיכולוגיה תעבורתית. ייעודו - מניעה ראשונית (PRIMARY PREVENTION) של מגיפת תאונות הדרכים, שנגרמות בגין ליקוי בריאותי גופני ו/או אישיותי-התנהגותי ו/או קוגניטיבי של הנהג.
על פי תקנות התעבורה (193-195ג) ועל פי הנחית שר הבריאות (1980) המרב"ד מהווה "הרשות הרפואית" והנו "הרופא המוסמך" לערוך בדיקות רפואיות ולקביעת כשירות רפואית לנהיגה עבור רשות הרשוי. רופאי המרב"ד רשאים להביא בחשבון מידע מן המרשם הפלילי וממרשם עבירות התנועה, לצורך עריכת בדיקות רפואיות והערכת כשירות רפואית לנהיגה של נהגים ומבקשי רישיונות נהיגה (תקנה 193 א').
חובת דיווח על שינו במצב הבריאות :
ס' 12 ב' (א) לפקודת התעבורה קובע כי:
"רופא המטפל באדם שמלאו לו 16 שנים והוא מאבחן אצלו מחלה וסבור כי אותו אדם עלול בנהיגתו לסכן את עצמו או את הזולת מחמת אותה מחלה, ידווח על המחלה לרשות שקבע שר הבריאות" (וכן בהמשך נקבע המרב"ד כ"רופא המוסמך").
מי מופנה למרב"ד ???
•מבקשי רישיון נהיגה לרכב ציבורי ולמשא כבד – מופנים ע"י משרד הרישוי.
•נהגי צה"ל בעלי רישיון צבאי לרכב מסוג משא כבד (נהגים שהוכשרו לנהיגה – המרת הרשיון הצבאי לאזרחי ונהגי תובלה בשירות מילואים).
•עברייני תנועה מועדים וצוברי נקודות (תום שלילת רישוי) – מופנים ע"י משרד הרשוי.
•נהגים שהופנו ע"י משטרת ישראל על מעורבותם בתאונת דרכים קטלנית או עם נפגעים, או שעברו עבירת נהיגה לפי התוספת הרביעית.
•נהגים שדווח עליהם או הופנו ע"י בית משפט.
•נכי משרד הביטחון.
•נכים המופנים ע"י המוסד לביטוח לאומי, בגין נכות הפוגעת בכשירותם לנהוג.
•משתמשי/מורשעי סמים ו/או אלכוהול, המופנים ע"י משרד הרישוי, משטרת ישראל וסמכות רישוי צה"ל.
•נהגים שדווח עליהם מכח חובת דיווח, סעיף 12 ב' לפקודת התעבורה. מדובר על מחזיקי רשיון נהיגה עם ליקוי בריאותי, שלפי שיקול דעתו של הרופא המטפל/רופא הליקוי רלוונטי לבטיחות בנהיגה.
•מבקשי/מחזיקי רישיון נהיגה עם בעיות בריאותיות.
•קשישים אשר נמצאו זקוקים להערכת כשירות נהיגה ע"י גורם רפואי.
•נבדקים מחויבים בבדיקת ביקורת מטעם המרב"ד ו/או ועדת ערר.
•נבדקי ועדת התאמת רכב(גודל רכב) של הביטוח הלאומי .
כיצד נקבעת כשירות רפואית לנהיגה אופן הבדיקות תרשים זרימה ???
תפקידי המרב"ד
1 . מתן המלצות על כשירות רפואית לנהיגה לפי סוג רכב מנועי לרשות הרישוי. מתן הנחיות לרשויות ממשלתיות לענין כשירות נהיגה של עובדי תעבורה (למשל צה"ל)
2. שיפור עצמאותם היום יומית והחברתית של הנכים ע"י התאמת אביזרי נהיגה ורכב למגבלותיהם הרפואיות.
3. מתן יעוץ מקצועי לגורמים תעסוקתיים שונים.
המלצת תוצאות הבדיקה/האבחנה של המרב"ד למשרד הרישוי .
המלצת המרב"ד לעניין כשירות רפואית לנהיגה מועברת לרשות הרישוי.
רשות הרישוי מודיעה לנהג את תוצאות הבדיקה ומזמנת אותו למשרדה .
הגם שהמרב"ד מוגדר בתקנות כרופא המוסמך של משרד התחבורה ותפקידו להמליץ למשרד הרישוי בפרקטיקה פקידי הרישוי ברוב המקרים מאשרים את החלטות המרב"ד .
למכון הרפואי לבטיחות בדרכים יש סמכות לבקש ממי שהוזמן לבדיקה להמציא לו מידע רפואי לבצע בדיקות במרב"ד או בדיקות משלימות חיצוניות.
מומלץ להעביר למכון הרפואי לבטיחות בדרכים כל חומר רפואי שבידי הנהג הנבדק ו/או חוות דעת רפואית מתאימה לעניין הכשירות לנהיגה .
השימוע ברשות הרישוי :
השימוע הוא הליך פורמלי כאמור בפרקטיקה מחליט פקיד הרישוי על פי המלצת המרב"ד , החלטה זו תוקפה לשנה אחת לאחריה נדרש הנהג ליזום שוב זימון לבדיקה מחודשת דרך משרד הרישוי .
ערעור על החלטת המרב"ד
לפי סעיף 55א' לפקודת התעבורה נקבע כי, ניתן להגיש ערר על החלטת רשות הרישוי בתוך 30 יום מיום שהודע לנהג בפועל (במכתב או בשימוע). הערר מוגש לועדת ערר שמקום מושבה בבית חולים תל השומר , בוועדה יושבים שלושה רופאים ולפחות אחד מהם צריך להיות מומחה בתחום עליו מערערים. את הערר רצוי להגיש באמצעות עורך דין מומלץ לצרף אליו חוות דעת רפואית או תעודת רופא וכן מסמכים וראיות שיכולים לתמוך בטיעונים שבבסיס הערר. ועדת הערר רשאית לאשר את החלטת המרב"ד, לשנותה או לבטלה או להורות על בדיקה מחודשת בידי רופא של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
במקרה בו, דחתה ועדת הערר את הערר בלי שקבעה מועד לבדיקה מחודשת, תיערך הבדיקה כאמור רק לאחר שחלפה לפחות שנה מיום שניתנה ההחלטה של ועדת הערר.
ערעור על החלטת ועדת הערר
החלטת ועדת הערר היא החלטה מנהלית ניתן לערער על החלטתה על ידי פניה לבית המשפט המחוזי ביושבו כבית משפט לעניינים מנהליים , ההחלטה כפופה לכללי המשפט המנהלי ולביקורת שיפוטית.
*** הכתוב והאמור לעיל הנו מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד תעבורה, מי שמסתמך על האמור בו, עושה כן על
אחריותו בלבד!
